אסף לפלר, משרד עורכי דין

תאונות דרכים

מהי תאונת דרכים ?

רוב האנשים סבורים כי תאונת דרכים היא אירוע בו רכב פגע ברכב אחר או מקרה בו נהג עשה תאונה עצמית, אולם לא כך הדבר.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, מגדיר תאונת דרכים בסעיף 1 לחוק.
מהגדרת החוק עולה כי מגוון רחב של אירועים עשויים להיכנס להגדרה של תאונת דרכים, כגון:

נהג משאית שמחליק במדרגות הכניסה לקבינה בעת שטיפס לקראת נהיגה ונפגע.
אדם שנפגע בעת שטיפס במדרגות האוטובוס והחליק.
אדם אשר נפגע בעת שביצע תיקון דרך כגון החלפת צמיג ובלבד שאינו בעל מקצוע.
אדם אשר נפגע תוך כדי דחיפת רכב.
אדם אשר נפגע תוך כדי החניית רכב.
אדם אשר נפגע מהתדרדרות של רכב.

לאור האמור, במידה ונפגעתם, רצוי לפנות לעורך דין הבקיא בדיני הנזיקין כדי שיוכל לסווג את סוג התאונה בה אירעה הפגיעה, שכן לא תמיד הנפגע מודע לזכותו לקבלת פיצוי בגין פגיעתו. זאת ועוד, לחשיבות סיווג התאונה יש השלכות כספיות, בהן נדון בהמשך.

את מי עלי לתבוע ?

כתוצאה מתאונת דרכים עלולים להיפגע, נהג ו/או נוסע ו/או הולך רגל.
תביעה של נוסע ברכב - תהיה כנגד הנהג עמו ישב הנוסע וחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
תביעה של הולך רגל - תהיה כנגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
תביעה של נהג - תהיה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
במידה והשימוש ברכב לא היה מבוטח בביטוח חובה או שזהות הנהג הפוגע אינה ידועה - ניתן להגיש תביעה כנגד "קרנית", זהו גוף שהוקם על פי חוק לאותם מקרים בהם נפגע אדם בתאונת דרכים ואין כיסוי ביטוחי או במקרים של תאונת "פגע וברח" בה נפגע לדוגמא הולך רגל.

אם התאונה אירעה באשמת הנהג, האם הנהג עדיין יכול לתבוע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו ?

כן, בתביעה לקבלת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות אחרות, אין משמעות לשאלת האשם, ולפיכך ניתן לתבוע את הפיצויים בגין נזקי הגוף מחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בו אירעה התאונה.
במילים אחרות, אם רכב עמד ברמזור אדום בעצירה מוחלטת, ורכב אחר פגע ברכב העומד מאחור מסיבה כלשהי, ולצורך העניין אין מחלוקת שנהג הרכב הפוגע אשם, התביעה של נהג הרכב שנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה תהיה כנגד חברת הבטוח אשר ביטחה את השימוש ברכבו. יובהר כי הדבר נכון לתביעה בגין נזקי גוף בלבד.
בהתאם לאמור לעיל, גם במקרה בו אירעה לנהג תאונה עצמית, כגון פגיעה בעמוד תאורה עקב נהיגה בחוסר זהירות, יהיה הנהג זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, ללא קשר לכך שהתאונה נגרמה באשמתו.

שאלת סיווג התאונה / רכיבי הפיצוי בתאונת דרכים

לשאלת סיווג התאונה יש השלכות רבות, לרבות השלכות כספיות ביחס לפיצוי שישתלם לנפגע.
בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על תקנותיו, הוטלו מחד הגבלות על גובה הפיצוי בראשי נזק מסויימים , מאידך כל נפגע יקבל פיצוי ללא בירור שאלת האשם.

להלן פירוט של עיקר רכיבי הנזק בגינם תובעים:

כאב וסבל / פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון

רכיב זה מחושב לפי נוסחה מתמטית הכוללת את ימי האשפוז ושעור אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע. הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע בגין רכיב זה זה הוא בגבולות 141,000 ₪, הסכום מתעדכן בהתאם למדד מידי חודש.
לנפגע מעל גיל 30 מפחיתים 1% מהפיצוי עבור כל שנה .

לאור האמור, אין כל קשר בין הכאב והסבל שחש הנפגע לבין שיעור הפיצוי, למעט מקרה בו לא נותרה לנפגע נכות צמיתה, ואז רשאי בית המשפט לפסוק לנפגע פיצוי בגובה עד 10% מהפיצוי המקסימלי בהתאם לסוג הפגיעה, אופי ומשך הטיפול וגילו של הנפגע.
יוצא איפוא, שבמקרה בו יש שני נפגעים בעלי אותו שיעור נכות, הרי שהנפגע בתאונה שאינה תאונת דרכים יוכל לקבל סכום גבוה באופן משמעותי מהפיצוי אותו יקבל זה שנפגע בתאונת דרכים.

הפסד השתכרות בעבר

כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים, פעמים רבות כתוצאה מפגיעתו הוא יהיה מחוסר כושר עבודה ולכן הוא יפסיד ימי עבודה. פועל יוצא של הפסד ימי עבודה (המתבטא גם בפדיון ימי מחלה או חופשה ) הוא ירידה בשכר, ומשכך זכאי הנפגע לתבוע את הפסד שכרו.
ברכיב נזק זה יתבע הנפגע גם הפסד של פדיון ימי חופשה ו/או מחלה במידה והמעביד פדה את הימים שהחסיר הנפגע כימי חופשה ו/או מחלה.
עוד יתבעו ברכיב נזק את ההפסדים בגין ההפרשות לקופות גמל, קרנות פנסיה ויוצ"ב.

אבדן כושר השתכרות לעתיד

מעבר להגבלת הפיצוי ברכיב הנזק של כאב וסבל, חלה גם הגבלה בגובה הפיצוי אשר ניתן לקבל ברכיב הפסד השכרות בעבר ואבדן כושר השתכרות בעתיד.
ההגבלה ברכיב נזק זה היא הגבלת שכרו של הנפגע עד לשילוש השכר הממוצע במשק, כלומר נפגע שמשתכר בשכר גבוה פי שלוש מהשכר הממוצע במשק, יחשבו את שכרו כאילו הרוויח שכר השווה לשילוש השכר הממוצע.
במילים אחרות, במידה ונפגע השתכר לפני התאונה בשכר חודשי של 100,000 ₪, ואילו השכר הממוצע במשק עומד על סך של 7,000 ₪. הרי ששכרו של אותו נפגע יחושב כאילו היה 21,000 ₪ בלבד, על אף שבפועל השתכר בשכר גובה באופן משמעותי מהסך של 21,000 ₪.
הגבלה זו יסודה גם ברציונל הכלכלי של תחימת גובה הפיצוי אל מול העדר בירור שאלת האשם.
יובהר כי הגבלה זו אינה קיימת בתביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים.

הוצאות רפואיות

רכיב נזק זה כולל את ההוצאות שנאלץ נפגע להוציא וייאלץ להוציא בעתיד עבור רכישת תרופות, טיפולים, תשלומים ששולמו לקופת החולים לצורך ביקורי רופאים, הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפולים רפואיים, יובהר כי רכיב נזק זה נועד לפצות עבור רכישת תרופות ועזרים רפואיים שאינם נכללים בסל הבריאות, דהיינו שאינם במימון קופת החולים באמצעותה מבוטח הנפגע.

עזרת הזולת

רכיב נזק זה כולל הוצאות שנאלץ וייאלץ להוציא הנפגע, על מנת לקיים אורח חיים כפי שקיים לפני התאונה. לדוגמא, תשלומים לעזרה במשק בית, מטפל סיעודי המסייע ברחיצה הלבשה וכיוצ"ב.

הוצאות ניידות

רכיב נזק זה נועד למקרים קשים בהם נותר הנפגע נכה באורח המחייב אותו לבצע התאמות שונות ברכב כדי שיוכל להמשיך לנהוג או לחילופין ייאלץ לעשות שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית.

הוצאות להתאמת דיור

גם רכיב נזק זה נועד למקרים קשים בהם אדם אשר נפגע באורח קשה, ונותר מרותק לכיסא גלגלים, במקרה כזה ייאלץ הנפגע לעשות שינויי רבים במקום מגוריו, ולעיתים לעבור דירה במידה והוא התגורר לפני התאונה בבניין ללא מעלית או ללא נגישות מעבר לכיסא גלגלים.

הוצאות משפט

רכיב נזק כולל הוצאות שנאלץ הנפגע להוציא לצורך ניהול משפטו, כגון אגרות בית משפט, שכר טרחת עדים, שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.

סוף דבר

הסקירה דלעיל על תאונות דרכים, הנה סקירה קצרה ביותר, בנסיון ללמד את הקורא על משמעות ההליך, מורכבותו וחשיבות ההיוועצות בעורך דין בעל נסיון ובקיא בתחום כדי שהנפגע יוכל לממש את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי דין.

להערכת סיכוי תביעתך ולקבלת ייעוץ, לחץ כאן

תאונות עבודה

אדם אשר נפגע כתוצאה מתאונת עבודה זכאי להגיש תביעה לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.
במידה והתאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של המעביד ו/או צד שלישי, קיימת לנפגע עילת תביעה גם כנגד המעביד ו/או צד שלישי בנוסף לתביעת המוסד לביטוח לאומי.

לדוגמא, ראובן עובד במפעל בו הוא נאלץ לעבוד בסביבה רועשת מאוד בה על פי תקנות הבטיחות בעבודה יש לעשות שימוש באוזניות. חרף הוראות התקנות, המעביד של ראובן לא ניפק לו אוזניות ו/או כל אמצעי מיגון אחר, וכתוצאה מעבודתו בסביבה הרועשת נגרמה לראובן ירידה בשמיעה.

במקרה כזה ימצה ראובן את זכויתיו במוסד לביטוח לאומי, בנוסף לכך יוכל לתבוע את מעבידו בגין נזקו משום שלא ניפק לו אמצעי מיגון בניגוד לחוק ולתקנות.

מהי תאונת עבודה / מחלת מקצוע ?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏ מגדיר מהי תאונת עבודה:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חל בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו."

סעיף 81 לחוק מרחיב וקובע:

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

תאונה שאירעה באחת מהנסיבות המתוארות לעיל תוכר כתאונת עבודה, משכך, זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלאות עבור דמי פגיעה, ובמידה ונותרה לו נכות צמיתה זכאי הנפגע בתנאים מסויימים למענק חד פעמי או קצבה חודשית, כמו גם להטבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן.

מהם דמי פגיעה ?

מבוטח זכאי לקבלת דמי פגיעה כאשר הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום התאונה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגורי המבוטח, לטופס התביעה יש לצרף תעודה רפואית ראשונה על הפגיעה, הניתנת בקופת חולים.

התשלום עבור דמי פגיעה ניתן בעד 91 ימים בלבד, כאשר הסכום מחושב לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבע השנה שלפני הפגיעה ועד למקסימום דמי הפגיעה ( 835.68 ₪ ליום).

רצוי מאוד להוועץ בעורך דין, כבר בשלב מילוי טופס התביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה עבודה הואיל, ובעקבות מילוי הטופס הנ"ל ייקבע האם התאונה תוכר כתאונת עבודה אם לאו, כמו כן לטופס זה יכולה להיות משמעות קריטית בהליכים נוספים !

יש לציין שקיים הבדל בין שכיר לעצמאי, ההבדל מתבטא בכך שבעד תשעת ימי הזכאות הראשונים ישולמו דמי פגיעה לשכירים בלבד, בעוד שמבוטח עצמאי שנפגע אינו זכאי לדמי פגיעה בעד 9 ימי הזכאות הראשונים.
קיימים שינויים נוספים, אולם עיקרי הדברים קשורים לדמי פגיעה.

מעבר לקבלת דמי הפגיעה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה.

מי זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה ?

זכאי לקבל גמלת נכות בעבודה, כל מבוטח שנפגע בעבודה או שהוא סובל ממחלה שהוכרה כמחלת מקצוע אשר גרמה לו לנכות.
יובהר כי תביעה לקביעת דרגת נכות, תידון רק לאחר שהתביעה לדמי פגיעה בעבודה אושרה.

כיצד ניתן לקבל גמלת נכות ?

נפגע אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, יוזמן לוועדה רפואית.
בוועדה יושב מזכיר מטעם המוסד לביטוח לאומי וכן רופא אחד או יותר שהם אינם עובדים של המוסד לביטוח לאומי.
בוועדה שמתקיימת נרשמות תלונות הנפגע על המגבלות מהן הוא סובל, ולאחר מכן בודק אותו רופא היושב בוועדה.
לאחר מספר שבועות בדרך כלל, יקבל הנפגע העתק מפרוטוקול הוועדה בו נרשמו מסקנות הוועדה.

רצוי להגיע לוועדה בליווי עורך דין, אשר יידע להציג בפני הוועדה את עיקרי הדברים הרלוונטים, ולעמוד על מיצוי זכויות הנפגע.

האם כל נפגע בעבודה זכאי לקבל גימלה בעבודה ?

לא, על מנת שנפגע יהיה זכאי לקבל גימלה צריך שתקבע לו נכות בדרגה של 9% נכות לפחות. כלומר נפגע ששיעור נכותו נמוך מ- 9% לא יהיה זכאי לגימלה.

להלן נפרט את אופן תשלום הגמלאות :

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות מעל 9% - 100%, אולם הוועדה קבעה כי מדובר בנכות זמנית, אותו נפגע יקבל קיצבה חודשית.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה (כלומר קבועה) מ- 9% - 19%, יקבל מענק חד פעמי.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה מ- 20%- 100%, יקבל קיצבה חודשית.

הערה: נפגע בתאונת עבודה שאירעה לפני חודש אפריל 2006 יהיה זכאי לגימלה במידה ונקבע לו נכות בשיעור של 5% ומעלה.

מתי יש להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ?

את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. יש למועד זה חשיבות מירבית משום שהגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגימלה, כולה או חלקה.

כיצד עלי להגיש את התביעה ?

את התביעה ניתן לשלוח בדואר, לחילופין נין להגישה בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי ולבקש שיישלחו את התביעה לסניף אליו שייך הנפגע, וכמובן ניתן להגיש את התביעה ישירות לסניף.

אנו ממליצים, לשמור העתק מכל מסמך שמוגש למוסד לביטוח לאומי, לרבות טופס הגשת התביעה, שכן הצורך בשימוש במסמכים אלה עלול להתעורר בעתיד מסיבות שונות, ובכל מקרה טוב שיהיה העתק נוסף במידה ומסמכים אלה יאבדו מסיבה כלשהי במוסד לביטוח לאומי.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ?

כן, ניתן להגיש על החלטת הוועדה הרפואית ערר, ערר זה יידון בפני הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.
יובהר כי גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערור על החלטת הוועדה הרפואית ולא רק הנפגע.
הוועדה הרפואית לעררים רשאית להשאיר את החלטת הוועדה הראשונה על כנה, לשנותה או לבטלה, והכל בין אם הוועדה נתבקשה לעשות כן ע"י העורר ובין אם לאו.
קביעת הוועדה הרפואית לעררים היא סופית, אולם ניתן לערער עליה בפני בית הדין האיזורי לעבודה בשאלת חוק בלבד.

להערכת סיכוי תביעתך ולקבלת ייעוץ, לחץ כאן

רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית ?

רשלנות רפואית היא מקרה בו נגרם נזק גופני או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי שניתן או שלא ניתן שעה שצריך היה להינתן, כאשר המעשה או המחדל של הגורם המטפל נעשה תוך חריגה מהפרקטיקה המקובלת או בהפרה של החובות המוטלות על הגורם המטפל.

יש לציין, כי לא כל מקרה בו נפגע מטופל מדובר בהכרח ברשלנות רפואית, משכך יש לפנות לעו"ד מנוסה הבקיא בתחום, אשר יבחן את המקרה לגופו.

על מנת להוכיח תביעה בעילה של רשלנות רפואית יש לעמוד בארבעה תנאים :

1. יש להוכיח קיומה של חובת זהירות של הגורם המטפל כלפי המטופל.

2. יש להוכיח שהגורם המטפל הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל.

3. יש להוכיח כי נגרם נזק למטופל.

4. יש להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הגורם הטפל כלפי המטופל.

בשנים האחרונות, יש עליה בכמות התביעות המוגשות בעילת רשלנות רפואית, הדבר נובע כתוצאה מודועות הציבור לזכויותיו, כמו גם השינוי בתפיסה של הרפואה בכך שהחלטות המטפלים מתקבלות בשיתוף המטופל בדבר האופציות העומדות בפניו.
נדבך חשוב בעניין זה שהמטופל צריך לדעת ולהבין היטב את מהות הטיפול המומלץ בפניו, ורק לאחר שהבין את מהות הטיפול, שיטת הטיפול, אופן הטיפול והסכנות הכרוכות באותו טיפול, עליו ליתן את הסכמתו או לסרב לקבלו.

עיקר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית הן בעילות המפורטות להלן :

תביעה של קטין והוריו אשר נגרם לו נזק במהלך לידה.

"הולדה בעוולה" - WRONGFUL LIFE - עילת תביעה של קטין אשר תובע באמצעות הוריו את הנזק אשר נגרם לו במהלך ההריון

תביעה של אדם אשר נגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני, לדוגמא :

תביעה כתוצאה מביצוע כושל של ניתוח לייזר לתיקון ראייה - ניתוחי לייזר בעיניים מבוצעים כיום לצרכים שונים, אנשים רבים מבקשים לעבור ניתוח לייזר כדי לייתר שימוש במשקפיים או בעדשות מגע, אולם לא כל אחד כשיר לעבור את הניתוח מסיבות שונות. לפיכך, ביצוע ניתוח במי שאינו כשיר לעבור ניתוח מסוג זה עלול לגרום לו עיוורון ו/או ירידה ניכרת בראיה.

סוגייה נוספת בביצוע ניתוחים אלה, ולצורך קבלת טיפול בכלל, היא הצורך בקבלת הסכמה מדעת מאת המטופל.
כלומר, על המטופל להסכים לביצוע הטיפול לאחר שהוסברו לו כל האפשריות החלופיות לטיפול שיבוצע. על הגורם המטפל להסביר למטופל את מהות הטיפול באופן שהמטופל יבין היטב את סוג הטיפול לרבות הסיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול.
כמו כן, לצורך ביצוע ניתוח שהוא טיפול פולשני כלשהוא, על המטופל לחתום על מסמך בו הוא מאשר כי הוסבר לו אופי הטיפול לרבות הסיכונים הכרוכים בו, וכי הוא חתם לאחר שקרא והבין את תוכן המסמך.
חתימה של מטופל על המסמך מבלי שאכן קרא אותו והבין את תוכנו אינה מספקת, ובנסיבות מסויימות חתימה כזו עלולה להיחשב לכך שמטופל לא הסכים הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.

עילת תביעה נוספת:

"לידה בעוולה" - WRONGFUL BIRTH - זו עילת תביעה של הורים בגין ייעוץ גנטי רשלני שלאחריו נולד ילד פגוע במחלה או בעל מום, ולו היו ההורים יודעים על כך מראש, היו יכולים להימנע מלהיכנס להריון או שאם היה קיים הריון היו מבצעים הפלה.
חלק מהמקרים העשויים להביא לתביעה משפטית כנגד היועץ הגנטי, הינם מהסיבות כלדקמן:

א. כאשר הורים לא הופנו לייעוץ גנטי ע"י הגורם הרפואי שעקב אחריהם למרות שהייתה ידועה מחלה או פגם תורשתי במשפחה.

ב. במקרה שההורים כלל לא נשאלו לגבי מחלות תורשתיות ולא הוסבר להם העניין ע"י גורם שעקב אחרי ההריון.

ג. הורים שלא הופנו לבצע בדיקה הגנטית המתאימה.

ד. יועץ גנטי שלא פירש נכון את תוצאות הבדיקות הגנטיות שבוצעו.

בתביעה של הולדה בעוולה, אין המדובר בעצם גרימת הנזק, אלא בעובדה שהיועץ הגנטי או הרופא המטפל התרשל בכך שלא איבחן את הפגם ו/או לא יידע את ההורים, וכתוצאה מכך נגרם הנזק של לידת ילד פגוע.
אירוע מצער כזה עלול להתרחש כתוצאה מכך שרופא הנשים המטפל לא גילה במהלך הבדיקות שביצע במהלך ההריון מומים בעובר על אף שרופא סביר צריך היה לגלות מומים אלה.

מהם ההליכים הדרושים לצורך ניהול הליך בתביעה של רשלנות רפואית ?

כדי לבחון אם קיימת עילה תביעה ברשלנות רפואית, יש לקבל מהלקוח את מירב המידע בקשר לטיפול מראשיתו.
לאחר מכן, יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי מכל המוסדות הרפואיים שטיפלו במטופל.

בתום מלאכת איסוף התיעוד הרפואי, המטופל יופנה למומחה רפואי בתחום הרלוונטי לצורך בדיקה רפואית, הכוללת את עיון ולמידת התיעוד הרפואי, שמיעת גירסת המטופל ובדיקה קלינית, בסופו של ההליך הנדון ניתן יהיה לחוות דעה בדבר סיכויי התביעה.

רצוי להתחיל את הטיפול בתביעה רק לאחר שנתגבש הנזק הרפואי, הואיל ומצב רפואי שלא נתגבש עשוי להשתפר עד כדי החלמה מלאה ולחילופין עשוי להחמיר, וכמובן שיש לכך השלכות על גובה הפיצוי הצפוי וכן על הכדאיות בניהול התביעה.

יודגש, כי הערכת סיכויי תביעה ע"י עורך הדין חשובה מאוד, שכן לניהול תביעה ברשלנות רפואית יש עלויות גבהות, לצורך עריכת חוות דעת רפואיות , על כן לשקול היטב את כדאיות ניהול ההליך, ביחס לפיצוי הצפוי להתקבל.

להערכת סיכוי תביעתך ולקבלת ייעוץ, לחץ כאן

שימוש במוצרים פגומים

חוק אחריות למוצרים פגומים, תש"מ - 1980, מטיל אחריות כבדה על יצרן ו/או מרכיב ו/או יבואן של מוצר פגום, אחריות זו מתבטאת בכך שבמידה ואדם נפגע משימוש במוצר פגום ונגרם לו נזק גוף, ישולם פיצוי לנפגע ללא לקשר לשאלה האם היצרן אשם אם לאו.
החוק אינו קובע רשימה סגורה של מוצרים, כגון כלי עבודה הטומנים בחובם סיכון כדגומת מסור חשמלי, אלא כל מוצר שיכול לגרום לנזק גוף, מוצר כזה יכול להיות גם משחקים לפעוטות כגון מגלשה או כל צעצוע אחר.

עם זאת, וחרף האחריות הכבדה שצויינה לעיל, החוק קובע מספר הגנות ליצרן אשר יכול להתגונן בהסתמך על כל אחת מהן :

1. הגנה ראשונה היא שהפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משילטתו ולכן יש יש חזקה שהפגם נוצר אח"כ.

2. היצרן יכול לטעון כי בזמן שהמוצר יוצר ויצא משליטתו, נכון לאותו פרק זמן מוצר זה נחשב לבטוח, ובפרק הזמן שחלף מאז יצא משליטתו ונרכש ע"י הנפגע הייתה התקדמות טכנולוגית ומשכך המוצר לא נחשב בטיחותי, ולכן לא ניתן לשפוט אותו בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בזמן הפגיעה.

3. טענה הגנה שלישית היא כי המוצר יצא משליטת היצרן בנגוד לרצונו, לדוגמא - המוצר נגנב, וזאת בטרם הספיק לבדוק את בטיחותו. נדבך נוסף לטענה זו היא הוכחה כי היצרן נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו משליטתו, וכי שהוא דאג להודיע לציבור ולהזהיר אותו שלא להשתמש במוצר.

4. טענה הגנה רביעית היא שהנפגע ידע על הפגם והסיכון ובכל זאת החליט להסתכן.

אדם שנפגע כתוצאה משימוש במוצר פגום, אינו חייב לתבוע בגין חוק זה, אלא הוא רשאי לתבוע בעילה הנזיקית הרגילה, אולם אז יהיה על התובע נטל ההוכחה בדבר רשלנות היצרן, ויש מצבים בהם רצוי לשקול בכובד ראש באיזו עילה להגיש את התביעה.

מחד, לחוק הנדון יש יתרון בהעדר בירור שאלת האשם של היצרן, מנגד החוק מגדיר תקרה לפיצויים ברכיב של אובדן השתכרות, ויש אף תקרה לפיצוי בגין הנזק הכללי של כאב וסבל

עוד יודגש כי תקופת ההתיישנות על תביעות בהתאם לחוק הנ"ל הינה שלוש שנים בלבד מיום האירוע, עם זאת בחלוף שלוש שנים ניתן לתבוע עדיין על הנזק בעילה נזיקית.

להערכת סיכוי תביעתך ולקבלת ייעוץ, לחץ כאן

קצין התגמולים / משרד הביטחון

המשרד מתמחה בייצוג חיילים אשר נפגעו במסגרת שירות צבאי ועקב השירות, דהיינו חיילים בשירות חובה וקבע, וכן שוטרים סוהרים ואנשי כוחות הביטחון השונים אשר נפגעו במסגרת או עקב שירותם, כמו כן, המשרד מטפל גם בתביעות להחמרת מצב.

הטיפול כולל הגשת תביעה להכרה בזכות לקצין התגמולים וייצוג הלקוח בוועדות רפואיות של משרד הבטחון, לרבות יצוג הנפגע בהליכים המתנהלים הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי.

לאחר שתביעתו של הנפגע הוכרה על ידי קצין התגמולים, הנפגע יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכותו.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בין 10% ל- 19%, יהיה זכאי לקבל מענק חד-פעמי, נכות במעל 10% מזכה את הנפגע להנחה בתשלום הארנונה מהרשות המקומית.

נפגע שנקבע לו נכות בשעור של 20% ומעלה, זכאי לקבל קצבת נכות חודשית, בהתאם לדרגת נכותו. על קביעת הוועדה הרפואית של קצין התגמולים, יכולים להגיש ערר הן הנפגע והן קצין התגמולים, הערר ידון בפני הוועדה הרפואית העליונה, על קביעתה של הוועדה העליונה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אך ורק בנוגע לשאלה משפטית.

התיישנות- הזכות להגיש בקשה מתיישנת לאחר שלוש שנים מיום שחרורו של הנפגע משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו.

קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת הבקשה כאשר מדובר ב"חבלה רשומה", דהיינו כאשר יש חייל נחבל וחבלה זו נרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל לדוגמא בדו"ח פציעה.

מעבר לחריג הנ"ל להתיישנות ישנם חריגים נוספים.

להערכת סיכוי תביעתך ולקבלת ייעוץ, לחץ כאן

תקנון האתר

1.	השימוש באתר הינו בכפוף לתנאים המפורטים להלן ומעיד על הסכמתכם לתנאים אלו.
2.	האתר מנוהל ומפעל ע"י עורך דין אסף לפלר (להלן: "מפעיל האתר")
3.	אין מפעיל האתר אחראי לכל נזק שעלול להיגרם לגולש עקב פגם או תקלה בתוכנה המפעילה את האתר או הגישה לאתר.
4.	ייתכן כי חלק מהמידע והמסמכים אשר מוצגים באתר לקוחים ממקורות שאינם בשליטת מפעיל האתר, לרבות קישורים לאתרי אינטרנט אחרים המועלים ע"י גורמים אחרים על כן אין המפעיל אחראי על תכנים אלו
5.	כל הדפים וכל המידע המצויים באתר הנם רכושו הבלעדי של עו"ד אסף לפלר.
6.	כל המידע המופיע באתר לרבות מאמרים, ידיעות, עיצוב האתר, קבצים גרפיים, שייך למפעיל האתר בלבד. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי, לתרגם או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתו המפורשת של מפעיל האתר בכתב ומראש.
7.	מובהר אין במידע המופיע באתר זה כדי להוות שידול או ייעוץ לביצוע פעולות ו/או התקשרות כלשהי מפעיל האתר.
8.	מובהר כי המידע המופיע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כלשהם או להמנעות מהם.
9.	תיתכן אפשרות שבמידע המופיע באתר נפלו שיבושים ו/או שגיאות ו/או אי דיוקים, לרבות שיבושי הגהה ו/או ניסוח ו/או טעויות סופר, כן יתכן כי המידע המופיע באתר אינו עדכני, על אף שמפעיל האתר עושה את מיטב המאמצים כדי לוודא את איכות, אמינות ורמת הדיוק והעדכון של התוכן המובא באתר. מובהר כי אין מפעיל האתר אחראי לכל נזק שהוא שייגרם לגולש באתר ו/או לצד שלישי כתוצאה מהשיבושים הנ"ל.
10.	על הגולש האחריות לגרום לכך שוירוסים לא יחדרו למערכת המצויה אצלו. המפעיל אינו אחראי לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מכך.
11.	מפעיל האתר אינו מתחייב לענות לכל שאלות הגולשים, מקרים רבים טעונים פגישת ייעוץ.
12.	על המידע המופיע באתר חלים דיני מדינת ישראל בלבד.
13.	אנו מאחלים לכם גלישה נעימה באתר.